fbpx

הויכוח הנצחי – דיגיטלי או אנלוגי? מה נשמע יותר טוב?

נמצא ב:////הויכוח הנצחי – דיגיטלי או אנלוגי? מה נשמע יותר טוב?

הויכוח הנצחי – דיגיטלי או אנלוגי? מה נשמע יותר טוב?

הרבה מובילי דעה בקהילת המוזיקה גורסים שתקליטי וייניל נשמעים טוב יותר ממקור דיגיטלי. חלקם הגדול טוען שצליל המופק מתקליט ויניל נשמע יותר “חם”, יותר עשיר ועם יותר “רגש”.
אז… מה עומד מאחורי הטענה הזו –  ייתכן ששיטת הקלטה בת יותר מ-100 שנה נשמעת טוב יותר מנגני המוזיקה הנפוצים כיום? או שזו נטו רומנטיקה ונוסטלגיה?
באנו לעשות קצת סדר, לשים עובדות ליד מיתוסים ולעזור להבין את ההבדלים.

אנלוגי V דיגיטלי

קריאה אנלוגית
אם נבחן לרגע את גלי הקול של תקליט ויניל לעומת דיסק, נוכל להבין את השוני העיקרי.
במקור אנלוגי (תקליט למשל) האות משוחזרת ע”י קריאה צמודה ורציפה –  גל אחד מתמשך, באותה צורה (רק הפוכה) שהוקלט גל הצליל במקור.
המחט נעה בתוך חריצים שעל גבי התקליט וקוראת את האות שחרוטה על התקליט, תוך כדי תנודות.
התנועה היא רציפה ומכאן הגל של הסיגנל הוא מקטע אחד

אות אנלוגית

הגלים שמפיק מקור אנאלוגי הינם גלי סינוס מושלמים שעוברים ישירות ליחידת ההגברה במערכת.

אז מה קורה בדיגיטל?
אם ציירתם פעם עיגול במחשב, באמצעות הצייר או אפילו Power Point, בטח שמתם לב שקו המתאר החיצוני של העיגול לא עגול אלא מורכב מפונקציה של קווים ישרים בלבד – צורה אשר שואפת לדמות מתאר עגול באמצעות מקסימום זוויות ותיקונים.
כל שהקובץ מחולק (ובהמשך ישוחזר) ליותר ביטים, הצליל יהיה ברזולוציה גבוהה יותר ויוגדר כאיכותי יותר. לשם ההמחשה נצרף גרף המתאר גל בעל הבדלי איכות לפי כמות ביטים:

ביטים באות דיגיטלית

(גל כזה לא יכול לקרות במציאות)

משמאל לימין –  פחות איכותי ליותר איכותי.
כפי שניתן לראות, ככל שקיימים יותר ביטים שחזור הגל מדויק יותר- כך התיקונים נהיים יותר זניחים  , והמוזיקה בפוטנציאל תהיה איכותית יותר.
הרכיב DAC  שמייצג – המרה מדיגיטלי לאנאלוגי – אחראי על שחזור הגל בצורה האוטנטית ביותר.
כתלות באיכות הממיר DAC  עצמו וכן דרך הקובץ עצמו וגם הכונן הקשיח שמחזיק בקובץ.
כל אילו משפיעים על התצוגה הסופית והאות האנאלוגית שנקבל בכניסה למערכת השמע שלנו.
בימינו קבצים המוגדרים כאיכותיים עובדים ב-24 ביט, 192 קילו-הרץ ומעלה.
לצורך ההמחשה, דיסקים רגילים שרוכשים בכל חנות הינם בעלי קצב דגימה של 44.1 קילו הרץ.

אז מהי ומאיפה מגיעה תחושת ה”חמימות” אשר משויכת לסאונד אנאלוגי?
בגלל שאנחנו לא רוצים להרדים אתכם בהסברים ארוכים מידי, נציין רק שכחלק מנושא התיקונים שעובר הגל לטובת הפיכתו לאנאלוגי – הבאס הוא התחום היותר בעייתי.
תקליטים משחזרים את התדרים הנמוכים טוב יותר ממה ששחזור דיגיטלי (קונבציונאלי) יכול, מה שמוסיף עוד משקל ל”חמימות” של הצליל האנלוגי.
בנוסף, בקבצים דיגיטלים לרוב, מתקיים תהליך משמעותי של דחיסה לסיגנלים (גם בקבצים איכותיים), מה שגורם לחלקים קטנים מהגל להיעלם.
ככה זה נראה:

אות לפי כמות ביטים חסרים

כמובן שקיימות היום נוסחאות מאוד מורכבות אשר “מטפלות” בחוסר המידע (חוסר ביטים) במגוון דרכים. אבל חשוב לזכור שתיקון שואף להגיע למצב שלפני, שתמיד יהיה נכון יותר.

אז מה טוב בדיגיטל בכלל?
הטווח של הגל / תדר הדגימה (הגובה של הגל בגרפים 1-3, ציר ה-Y) הפוטנציאלי בדיגיטל הוא משמעותית גדול יותר מהטווח האנלוגי. קבצים דיגטלים כיום מגיעים לדגימה בתדר 192 קילו הרץ ואפילו בתדרי דגימה גבוהים בהרבה! קיימות פונקציות תיקון והשלמה שהופכות קבצים עם מנעד צר למנעד רחב מאוד וכנראה טוב יותר ממה שהיה נשמע כמו שהוא, אפילו באנלוגי.
לכן איזון טונאלי ומנעדים רחבים יותר יכולים להישמע טוב יותר בקבצים דיגיטליים. קבצים אלו יהנו מהמון רזולוציה, במה רחבה ופירוט הרבה יותר מתקליטים.

בנוסף ובאופן מעט שטחי, יתרון נוסף ובולט של המוזיקה הדיגיטלית זו שיטת האחסון שלה – כמות הקטעים שניתן לשמור היא עצומה ביחס לגודל המדיה, מכאן גם הניידות ושלא נדבר על עמידות. תקליטים הרי מזוהים עם רעש החשמל הסטטי, שריטות וקפיצות.

הויניל נשחק עם הזמן בניגוד למקור דיגיטלי שברוב מוחלט של המקרים יודע לשמור על עצמו לאורך שנים רבות. כמובן זמינות, למוזיקה אנלוגית ניתן להאזין רק במקום מסודר עם פטיפון ומערכת, לעומת מוזיקה דיגיטלית שניתן להאזין בכל מקום ובכל זמן.


אנלוגי V דיגיטלי

הדבר החשוב ביותר ולשמחתנו גם קיים קונצנזוס שכל קהילת האודיופילים מסכימה לגביו – אם המערכת שלכם לא טובה אז לא משנה מה מקור המוזיקה שלכם כי הצליל יהיה לא טוב.

לשני מקורות המדיה יש יתרונות/חסרונות ובכתבה הזו ניסינו לתמצת את העיקריים מביניהם. חשוב לנו להדגיש שבכתבה נכתבו נקודות כלליות הרלוונטיות לרוב המקרים כדי להקנות מושג למי שרוצה ללמוד את הבסיס. אין בנכתב להוות מדע מדויק לגבי כל המקרים.

כמו בכל תחום שמעורב בו רגש, שמיעה שונה בין אנשים שונים וכמובן העדפות מוסיקליות שונות – אנשים ימשיכו להתווכח על זה, גם אחרי שיומצא מקור המדיה הבא ואפילו הרבה אחריו. מטרת הכתבה היא לעשות לכם סדר בראש ולעזור לכם להבין מה הכי מתאים לכם עבורכם.

כל עוד יש בעולם שלנו מוזיקה, המוח האנושי ימשיך להיות בעל מגוון טעמים וימשיך להמציא דרכים חדשות ליהנות ממוזיקה משובחת. הכי חשוב שתיהנו ממוסיקה שעושה לכם טוב!

פיוז סטריאו
2018-10-16T13:58:35+00:00
חיוג לחנות
הכוונה לחנות